הטלפון מצלצל ובצדו השני של הקו, נשמע קול של גבר צעיר שמתעניין במקלות הליכה הנורדית שלי .
לאחר מספר שאלות רקע מצדי, משתף אותי הבחור שהוא בשנות ה 40 המוקדמות  שאובחן כלוקה במחלת הטרשת לפני שנתיים, אך העדיף להתעלם מכך.
דני (שם בדוי) בחור שהיה רץ למרחקים ארוכים ובכושר מעולה, בעקבות תהליך החמרה מואץ של המחלה החל להרגיש הגבלות והפרעות משמעותיות בהליכה, והתקשה ללכת 500 מטרים ברציפות.
קבענו פגישת התאמה, דני היגיע ויצאנו לפארק כשהוא צועד עם המקלות.
תוך כדי הליכה והנחיות שנתתי לו, סיפר על המשבר וההלם מהמציאות המפחידה של התדרדרות היכולת,  ההתייחסות הכללית של הרופא המטפל, במקום להתייחס אליו כפרט אחד עם סימפטומים ואישיות ייחודית מתוך כלל החולים בטרשת.
ההפתעה המרעישה עבורו בפגישה שלנו, שהוא הצליח לגמוע מרחק גדול פי 3 ממה שעשה לפני השימוש במקלות.
העידוד שקיבל מכך שיצרנו ביחד אפשרות חדשה של סיכוי לשינוי במצבו יצרה נחישות להצליח עם הכלי החדש.
בנוסף קיבל ממני, טיפ ששינה לחלוטין את דפוס ההליכה שלו.
הצעתי לו לבדוק התאמת נעל ספורט/הליכה עם חוד נעל מוגבה ומעוגל למניעת התקלות בקרקע, מאחר ובכף רגל ימין החלה תופעה של "דרופ – פוט".
למחרת רכש נעליים כאלה והתקשר לדווח לי על שינוי משמעותי נוסף בהליכה שלו.

אני משתף אתכם בסיפור הכואב הזה, כי חשוב לי להעביר את המסר שהמקלות הם כלי פשוט, זול, קומפקטי אך מאד בטוח ויעיל, כעזר וכהקלה להרבה אנשים עם מגבלות שונות ומגוונות ובדרגות חומרה שונות.
תודה לך דני שאפשרת לי לסייע לך !