כאשר מפחיתים את כמות האנרגיה הנאכלת ל-1,200 קלוריות ביום (ולעיתים אף לפחות מזה) הגוף מגיב בסדרה של שינויים:
1 . הפחתה בנוזלים בסדר גודל של 1 עד 10 קילוגרמים בשבוע.
2. הפחתה של 1 קילוגרם מסת שריר על כל הפחתה של 1 קילוגרם שומן.
3. הפחתת 1 קילוגרם שומן כל 10 ימים בדיאטת 1,200 קלוריות.
4. האטה של עד 30% בקצב חילוף החומרים.
5.  ירידה ברמות של סוכר, כולסטרול ושומנים בהיקף צנוע.
6.  ירידה בכושר הגופני והתגברות התיאבון.
7. חולשות, עצבנות ולעיתים דיכאון ועצבות.
8.  הפחתה משמעותית בשומן רק לאחר 3 שבועות.
9.  רוב הדיאטות מסתיימות לאחר שבועיים-שלושה כשמרב המשקל שירד הוא בנוזלים ובשרירים.
10. עם הפסקת הדיאטה יש חזרה איטית למשקל הקודם, חילוף החומרים נשאר נמוך משהיה לפני הדיאטה ולכן חזרה למנהגי האכילה הקודמים גורמת להשמנה מוגברת, מכיוון שהפער בין הקלוריות הנאכלות לעומת הקלוריות שמוצאות במנוחה גדל.
11. ככל שהדיאטה מצומצמת יותר בקלוריות, כך גדלה הפגיעה בקצב חילוף החומרים, ויש הפחתה גדולה יותר במסת גוף רזה.
מסקנה: יש הפחתה במשקל, הפחתה בשומן כמעט אין. ועל כן, 95% מהדיאטות נכשלות בסופו של דבר.
מכל האמור, נראה שלעשות דיאטות ללא פעילות גופנית זה כמעט מיותר, אם לא משמין.
נכתב ע"י יאיר קרני מ"דרך הכושר לחיים"